אני בחור בן 33 שסובל מדכאון שנים רבות
יש לי נכות מאה אחוז בביטוח לאומי,
אני גר בלוד ובפרעות שהיו היה לי מחוץ לחלון ממש קרב בין יהודים לערבים ובאמצע היה מגב והיה מלא פיצוצים ונכנסתי לפאניקה וגם נחנקתי מהגז שפיזרו פה העיניים שלי דמעו ויצא לי ריר, הוסיף לזה שרפו לנו את 2 המכוניות וכוחות הביטחון לא יכלו לעזור ומאז אני משחזר את האירוע בראש. בגלל שאני גם ככה דיכאוני אני לא יודע אם האירועים האלו גרמו לי לא לתפקד יותר אבל מאז אני ממש לא מתפקד ואנו לא יודע מה לעשות
הפגישה עם הפסיכיאטר היא רק בחודש הבא
מה אני צריך לעשות?

שלום רב,
נשמע שהארוע הטראומטי שחווית 'התיישב' על דכאון וקשיים נפשיים שגם ככה היו קיימים עוד קודם לכן.
נסה להקדים את הפגישה עם הפסיכיאטר אם אפשר, יכול להיות שלתקופת מה תקבל כדורי הרגעה או חיזוק תרופתי נוסף, אבל יתרה מכך - כדאי להיות בטיפול פסיכולוגי רציף ולא להיתלות רק בפסיכיאטריה ובתרופות.
בברכה, ענבל חזקיה

שלום,
מצטער מראש אם זה ארוך.
לאחרונה חברה שלי (כבר חצי שנה) חשפה בפניי דברים שעוברים עלייה. ידעתי שיש משהו מסוים אבל לא הייתי בטוח מה. במהלך הקשר שלנו כבר היו מקרים בהם שמתי לב לדברים. בתחילת הקשר היה שבוע בו פשוט לא נפגשנו - בדיעבד היא אמרה לי שהיא הייתה דיכאונית. אחרי תקופה היה מקרה בו היא לא רצתה לצאת להיפגש עם חברים שלי כי היא הרגישה "מדוכאת" סתם. פעם אחרונה שהייתי מעורב במה שקרה היה לפני חודשיים וקצת.
התחלתי ללמוד למבחן אז לא הייתי זמין כל כך אבל היא סיפרה לי שהיא מרגישה חרדה מאוד כל הזמן ושאלה אותי אם אני מכיר מישהו עם כדורי הרגעה.
אחרי יומיים היא התקשרה אליי ואמרה לי שהיא לא בטוב ורצתה שאני יבוא אליה. כשהגעתי הייתי ממש מופתע. היא הייתה במיטה אמרה לי שהיא מתקשה לדבר ולזוז שהיא דיכאונית מאוד ומרגישה שאין טעם לכלום - הפוך לאישיות שלה. היא אמרה שהיא מרגישה כאילו כל מה שהיא הייתה לפני זה (שמחה, אהובה וכו..) זה שקר/הצגה והמצב של הדיכאון זה האמת וזה מגיע לה זה אשמתה (חסרת ערך, לא תורמת לכלום - שאלה אותי למה אני בכלל איתה). יום אחרי היא חזרה לעצמה ואני לא חיטטתי יותר מדיי.

אתמול היא פתחה בפני את הכל. היא סיפרה לי שבילדות היא הייתה דיכאונית ורגישה וזה התמתן אחרי שהיא התחילה לקחת את הגלולה בגיל 17. אחרי, בשבועות שהיא הפסיקה לקחת את הגלולה (בין המחזורים) היו לה פרקים של דיכאון חמור.
הפחיד אותי שהיא סיפרה לי על מקרה קיצוני לפני שנה בו, בשבוע בו היא הפסיקה לקחת את הגלולה היא נכנסה למצב הזה של הדיכאון וגם היו לה דמיונות שווא והיא שמעה קולות. ועוד היה מקרה קיצוני כזה לפני שנתיים או שלוש בו היא היא הרגישה ממש פחד והרגישה כאילו מישהו דוקר אותה בבטן ואחרי כמה ימים היא נכנסה למצב של דיכאון כזה (במקרה השני היא לא זוכרת אם זה היה כשהיא הפסיקה את הגלולה). מאז המקרה לפני שנה היא לוקחת את הגלולה עם הפסקות קצרות של שלושה ימים ועכשיו פרקי הדיכאון פחות חמורים ולא ברור אם כעת הם קשורים להפסקות של הגלולה למרות שקיים ביניהם מרווחים.

אני חיפשתי באינטרנט ומנסה להבין מה קורה. היא אף פעם לא הלכה לפסיכיאטר. החשד שלי אומר שזה קשור למחזור או לשינויים הורמונליים שקשורים (בגלל הרווחים בין המקרים בגלל שבינהם היא בסדר וזה שהגלולה או אי לקיחתה משפיע מאוד) אולי PMDD או MDE או משהו בכיוון?
בכל מקרה אני דיי מבולבל ולא יודע מה לעשות...

שלום לך,
דכאון הינו מחלה אפיזודית, באה והולכת - בין אם בגלל שיוני הורמונלי , בגלל עונות השנה או מסיבות אחרות. כך או כך, על מנת שהדכאון לא ינהל אותה אלא היא אותו , עליה להיות במעקב פסיכיאטרי רציף.
בברכה, ענבל חזקיה

מה הקריטריונים לאבחון סכיזופרניה?
אני בקשר עם בחורה שחוותה התקף פסיכוטי במשך שנים עד שטופלה במחלקה סגורה וכעת היא ללא כדורים מתפקדת מצויין ומנהלת בית ביד רמה
האם על סמך התקף אחד אפשר לאבחן סכיזופרניה? היא אמנם מאובחנת אבל ללא כדורים ומתנהלת מצויין בחיי היום יום אשמח להסבר

שלום לך,
יכול להיות גם התקף פסיכוטי חד פעמי. אבחנת סכיזופרניה ניתנת בד"כ אחרי לפחות שני התקפים פסיכוטיים או על אירוע שנמשך מעל לחצי שנה ובתנאי שלא מדובר באירוע שקרה בעקבות שימוש בסמים וכד'.
אם היה לקרובת משפחתך ארוע פסיכוטי בודד וקצר, ייתכן שאינה סובלת מסכיזופרניה או שהיא מאוזנת היטב תרופתית - וטוב שכך.
בברכה, ענבל חזקיה

האם טוגרטול יכול למכר?

אחרי הלידה הרביעית חוויתי התקף פסיכוטי ראשון בחיי שעבר לאחר 7 ימי טיפול של כדורים. ואחר שנתיים ההתקף חזר וגם חלף לאחר 4 ימים של טיפול תרופתי. חזרתי לחיים רגילים ללא מחלות רקע פסיכיאטריות נוספות וכבר שנה וחצי לאחר ההתקף.כעת אני ממש רוצה להכנס להריון ולהביא ילד חמישי. בעלי חושש שבגלל הריון נוסף עלול להיות טריגר להתקף נוסף. אני מבינה את החשש שלו אבל מצד שני קשה לי לוותר על הרצון להביא ילד נוסף- מה ההמלצה בנושא ?

שלום רב.
עברתי כל מיני אירועים כמו תאונות,פטירת אבי מהתעללות,פטירת אימי מרשלנות בית חולים,נפילות ושברים במקומות שונים בעקבותיהם התחלתי לדקור את עצמי ולחנוק ולאחר פטירת אימי בעודי בבית חולים מתחנן שיבצעו החייאה אך סירבו כבר ניסיתי לפתוח חלון ולקפוץ אך כנראה שהתכוננו לכך ונעלו את החלון בלי שאראה ודקירות עם סכין בבית החזה ולא ארחיב יותר.יש לי בעיות בתחום הנפישי כמו שינאה עצמית טוטלית וחוסר רצון לחיות כועס שלא הצלחתי לעלות על ההתעללות ולא הצלחתי לנקום במתעלל שמסתובב חופי.כשלתי במלחמה נגד הפרקליטות .אבל יש בעיות שהן תעלומה בשבילי:אם אני רואה שמישהו מקבל מכה אני עוצם עיניים ומרגיש את המכה עלי וזה קורה המון.יש עוד הרבה בעיות אבל מקווה להבין אם זה משהוא שידוע?

ישראל,
אתה סובל מרגישות מאד גבוהה וממגוון קשיים רגשיים , בעיקר בויסות הרגשי. חוסר הנפרדות הזה בינך לבין הזולת הוא חלק מזה. נשמע שאתה זקוק לטיפול, נפשי ותרופתי, שיחזק אותך.
בברכה, ענבל חזקיה

בן 27, בגיל 25 התחלתי לסבול מתחושות חרדה/לחץ שפקד אותי 24/7
לא היה לי מושג למה אני לחוץ והעברתי את הימים מושבת בתוך מחשבות של עצמי שמנסות לפענח למה אני לחוץ ומה לא בסדר ללא הצלחה.
בהמשך היו לי גם מחשבות אובססיביות, התחלתי להיות מודע לנשימה של עצמי ולמצמוצים בעיניים.
ניסיתי להתמודד עם זה לבד ונשברתי, והתחלתי טיפול של ציפרלקס למשך 4-5 חודשים.
המצב שלי השתפר מאוד והרגשתי שאני מסוגל לנסות להמשיך בלי הכדור, ואכן הצלחתי.

הורדתי את המינון באיטיות עד שהורדתי את הכדור לחלוטין והייתה לי שנה שלמה נהדרת.

לצערי בחודש האחרון, התחלתי מאוד להיות מודע למחשבות של עצמי ולתודעה.
לעצם העובדה שבכל רגע נתון המוח חושב על משהו.
זה כמו שיש לילות שלא מצליחים להירדם מרוב מחשבות ואז אתה חושב "מעכשיו אני אפסיק לחשוב"
וכל מה שאתה מצליח לעשות זה "לחשוב על להפסיק לחשוב"
בעצם אין כזה דבר מנוחה מהצורך של המוח לחשוב נונסטופ.

עצם המחשבה על המחשבה מטרידה אותי כבר ימים, אני לא מצליח להתרכז בדברים וכל הזמן נזכר בזה.
אני פוחד לחזור לקחת את הכדור כי יש לי ספק שהוא יעזור,
התחושה שלי שהכדור עזר בפעם הקודמת כי הוא סוג של נתן פתרון למחשבות האלה, זאת אומרת כל פעם שמשהו הפריע לי הייתי אומר לעצמי "טוב אתה לוקח כדור שאמור לעזור" וזה היה הפתרון וזה בעצם מסתדר מפלסיבו ולא מהכדור ...

האם יש מצב שזה OCD?

שלום לך,
יש בהחלט מצב שזה OCD שהוא רק מחשבתי , ללא טקסים, ואכן טיפול תרופתי נגד חרדה עוזר להנמיך את הווליום של המחשבות הטורדניות האלה ואף להעלימן.
אם אתה שוב סובל מהן, אני מציעה לחזור לתרופות אבל הפעם גם לעשות במקביל טיפול CBT פסיכולוגי , על מנת שאם תחליט שוב לרדת מהטיפול התרופתי, יהיו לך כלים נוספים, מנטליים, טובים יותר להתמודדות.
לא הייתי הולכת למחשבה שמה שעזר בעבר זה פלסבו - הטיפול התרופתי באמת יעיל נגד חשיבה חרדתית מסוג זה.
בברכה, ענבל חזקיה

מצער אותי מאוד שלא מתייחסים לעובדה שאשפוז בכפייה גורם לפוסט טראומה .ולא מזכירים את זה כאירוע טראומתי .

שלום לך
דווקא יש דיון נרחב על אשפוז בכפיה, שידוע כי הוא חוויה קשה וזכור כמשהו טראומטי עבור המאושפזים באופן הזה והדיון נעשה גם ברמה המוסרית, גם החוקית - כרגע זה עדיין מותר, בתנאים מאד מאד מסויימים - אבל הדיון כל הזמן חי ופעיל בתחום של זכויות הפרט וזכויות החולה.
בברכה, ענבל חזקיה

אתמול בערב אני וחברים ניהלנו שיחה על טיסה לתאילנד מתי שיתאפשר כבר לטוס. ואחד החברים אמר לנו לעצום עיניים ולדמיין, והתחיל לתת פירוט שלם.

כולם התלהבו חוץ ממני.
אני לא אפרט את כל השיחה שהייתה אחרי זה, רק אגיד שהבנתי שמשהו כנראה לא בסדר אצלי.

התחלתי לחקור קצת באינטרנט וראיתי שיש באמת תסמונת שנקראת Aphantasia
אבל אני לא יודע אם אני נופל בדיוק לקטגוריה הזאת.
אנשים שמאובחנים עם זה לא רואים כלום כשהם מנסים לדמיין משהו. אבל אצלי זה קצת שונה.

אם אני עוצם עיניים ומנסה לדמיין משהו - חפץ, בן אדם, מקום כלשהו .... אני פשוט רואה כמו הבזק לבן, ואז לשנייה בערך זה נראה כמו תמונה שממש טשטשו אותה לרמה שזה נראה כמו צבעים מרוחים שאי אפשר להבין מה הם, ואז כלום... שחור.

יש טעם ללכת ולקבל הבחנה ממוחה?
ואם כן, למי פונים? פסיכיאטר רגיל של קופת חולים?

תודה

שלום לך,
לא הכרתי אבחנה כזו ואני לא חושבת שהיא שכיחה. גם אם כן, מדוע חשוב לך לאבחן אותה? האם זה מפריע לך בחיים? האם תרצה לנסות לטפל בזה?
יכול להיות שזה פיצ'ר שאין לך , והסתדרת עד היום בלעדיו..
בברכה, ענבל חזקיה

שלום, אני מאובחן עם הפרעת אישיות חרדתית המענותית והפרעת אישיות גבולית, יחד עם חרדות כלליות ודיכאון. לכן אני מעוניין להתחיל טיפול פסיכולוגי.
אני יודע שיש כל מיני סוגים של גישות בפסיכולוגיה.
אך איזה סוג של טיפול נהוג בדרך כלל לאנשים למקרים כמו שלי? האם אני צריך מטפל שעבר התמחות ספציפית כלשהי? התמחות בסוג מסוים של טיפול? או שכל פסיכולוג מתאים?
אשמח להכוונה בעניין סוג הטיפול וסוג המטפל שיתאים לי.
תודה.

שלום לך,
יש שני סוגי טיפול מתאימים: טיפול דינמי וטיפול DBT.
הראשון יותר פתוח ומעט יותר מעמיק, השני יותר מובנה ויותר 'מלמד'. שניהם מאד טובים ויעילים, צריך לפגוש אותך ולהתאים לך טיפול שתרגיש בו בנוח.
בברכה, ענבל חזקיה

מכר רחוק ואני נהיינו לאחרונה מאוד קרובים, התחלנו לצאת ואנחנו בזוגיות. הוא סיפר לי שהוא בהליך גירושים והם לא גרים יחד יותר משנה. הם כבר הפרידו את החשבון בנק ויש עוד סגירות אחרונות לעשות. הוא והגרושה כבר מעל לעשור ביחסים מאוד לא טובים אבל בגלל שהבנים שלו היו קטנים אז לאף צד לא היה אומץ לפרק את הבית. במסגרת היחסים הלא טובים שלו עם הגרושה הם ישנו בחדרים נפרדים בבית המון שנים (כ-15 שנים) ולא ממש ניהלו זוגיות אלא יחסים של שותפים לדירה (כאלו שמסוכסכים בניהם בצורה קשה ובתקשורת מינימלית רק על מה שהכרחי).
הוא מאוד פתוח איתי, מדבר איתי על הכל ועונה לי בכנות על כל דבר ששאלתי. גם על דברים שלא שאלתי הוא מספר בצורה שקופה. באחת השיחות שלנו, הוא סיפר לי שאחרי תקופה ארוכה שבה הוא חי לבד בתוך הנישואים, הוא בגד בה, פעם אחת לפני 9 שנים עם מישהי כמה פעמים ופעם נוספת לפני שנתיים עם מישהי אחרת כמה פעמים (בפעם הזו אשתו חשדה והוא נתפס). עם שתיהן הוא בקשרי ידידות טובים ואומר שהוא לא רוצה ולא מחפש שום דבר אתן מעבר לזה ושהוא אוהב אותי וטוב לו איתי והוא לא רוצה אף אחת אחרת חוץ ממני.
לדבריו - זה נעשה מתוך מצוקה וחסכים שנמשכו הרבה זמן ולא מתוך צורך לחפש ריגושים בחוץ.

לדעתי אין לבגידה שום הצדקה!!!
אם לא טוב אז חותכים ולא בוגדים!!! כל עוד לא שמים על השולחן בצורה גלויה שזה כבר לא זה, ומחליטים שזו רק שותפות ללא מחויבות זוגית, אלא זה נעשה בסתר מאחורי הגב של הצד השני זו מעילה באמון ובעיני קו אדום!!!. (או שמחליטים באופן הדדי וגלוי על קשר פתוח במידה וזה מתאים לשני הצדדים) 
לבקשתי, הוא הבטיח שאם בעתיד לא יהיה לו טוב בקשר אז הוא יסיים אותו ולא יעשה שום דבר עם אף אחת במקביל אלי.
אני לא יודעת איך להתייחס להבטחה הזו: מצד אחד אנשים מבטיחים כל מני דברים כשהם מאוהבים, במיוחד בהתחלה של הקשר (כשמאוהבים ויש סוג של אופוריה) וזה לאו דווקא מה שקורה בהמשך. מצד שני יכול להיות שהוא באמת לא מתכוון לחזור על זה וזה באמת לא יקרה שוב.
כלפי הוא בן זוג טוב ומשקיע ששם אותי בסדר עדיפויות מאוד גבוה ועושה מאמצים ניכרים מאוד כדי שיהיה לי טוב בקשר.
הבהרה: אנחנו בזוגיות גלויה לגמרי, הוא לא מסתיר אותי מאף אחד, פגשתי גם את המשפחה שלו וגם את כל החברים שלו וזה לא משהוא שקורה מאחורי הגב של אף אחד (גם אני לא מסתירה אותו מאף אחד).
לפי מה שאני יודעת על הנושא של בגידות - כשאדם בוגד ופורץ את המחסום המוסרי הזה אז יהיה לו קל יותר לחזור על זה שוב בעתיד אך יחד עם זאת זה לא אומר בהכרח שהוא אכן יעשה את זה.
מצד אחד מרגיש לי כמו להכניס ראש בריא למיטה חולה ומצד שני חבל לפרק משהוא שיכול להיות טוב בגלל משהוא שהוא לא עשה לי ולדבריו לא יקרה שוב.
אשמח לדעה נוספת

שלום לך,
הנושא של אמון בתוך זוגיות הוא נושא מאד רגיש. האמת היא, שלעולם לא נדע בוודאות שהצד השני לא בגד, בוגד או עלול לבגוד. אנחנו יכולים רק לבחור לבטוח ולהאמין.
במקרה שלך, בן הזוג אכן היה במערכת יחסים לא טובה שאף הסתיימה בסופו של דבר והוא מסביר שהבגידה באה על הרקע הזה. הדבר היחיד שאת תוכלי לעשות, ובעצם שכולנו יכולים לעשות במערכות יחסים, הוא לדאוג למערכת יחסים טובה, פתוחה, כנה, ולקוות שבמערכת כזו - יהיה לכל צד פחות צורך לבגוד. אין דרך להבטיח זאת, אף פעם. זה בדיוק האמון שצריך לבחור לתת.
בברכה, ענבל חזקיה

שלום, אודה להסבר. מה המשמעות: שיפוט ותובנה מונמכים ?

שלום לך,
הכוונה כמה האדם מבין את מצבו, יודע שהוא חולה ומבין את השפעת מחלתו , חומרתה, השלכותיה.
בברכה, ענבל חזקיה

שלום אני ספורטאי מתחום האיגרוף ויש לי תחרות בקרוב. אני שוקל לקחת 0.5 קלונקס יום לפני התחרות כדי לישון טוב וכדי להרגיש פחות את החרדה שתוקפת אותי לפני התחרות. כמה זמן לפני התחרות לקחת כדי שאחוש רוגע מסוים ושגם תחושת העייפות ושאר תופעות שעלולות לקרות יעברו? אציי שעשיתי זאת בעבר והיה מעולה אבל איני זוכר בדיוק באיזה פרוטוקול וכמה זמן לפני.

שלום. האם ניתן לטפל בשנאה עצמית?
אני בת 40, שונאת את עצמי.
אני אמא לשניים, נוטלת שנים רבות ציפרלקס לטיפול בחרדות.
אני כמעט ולא מצליחה למצוא משהו חיובי בי, פרט לתפקוד שלי בעבודה.
אני לא סובלת את המראה שלי, אני מרגישה כשלון בכל תחום פרט לעבודה. אין לי תמיכה רגשית מבעלי ואני מרגישה שהוא כבר זמן רב לא סובל אותי. אין בינינו זוגיות כלל מעבר לשיחות בנושאי הילדים ואני גם לא מעוניית בכך. איבדתי עניין.
אין לי סבלנות לאף אחד ואני לא מצליחה להנות מההורות ומגידול ילדי.
אם לא היתה העבודה , שגם בעניין זה אני לא מפסיקה להתלונן שקשה לי עם העומס, לא נראה לי שהייתי רואה בעצמי ערך כלשהוא.
אין בי כוחות לטיפול פסיכולוגי (וגם לא זמן פנוי). האם יש משהו שאני יכולה לעשות בנדון?
תודה

שלום לך,
חבל על כל רגע של שנאה עצמית. מוטב כמובן טיפול פסיכולוגי אבל אם לא - תנסי ללמוד טכניקות של מיינדפולנס לחמלה עצמית. ייתכן ויש באינטרנט כאלה ויש בוודאי ספרים בנושא.
זה ממש משהו שכדאי לטפל בו, כי את מחלישה את עצמך מדי יום .
בברכה, ענבל חזקיה

האם חרדות באופן כללי הן נגזרות של חוסר בטחון עצמי בעולם בעיקר חרדה חברתית? לדעתי הגיוני שכן..בכל אופן עדיך מענה מאיש מקצוע

שלום לך,
אתה צודק שעיקר החרדות נובעות מהשילוב של חוסר בטחון וחוסר אמון בעולם ובאנשים (חווית העולם כמסוכן), וכן חוסר בטחון וחוסר אמון בעצמי - כמי שמסוגל להתמודד עם העולם.
הרבה מהן גם נשען על צורך בשליטה וחוויה של קושי עם סיטואציות שבהן אין שליטה, במיוחד סיטואציות של עמימות, חוסר וודאות או חוסר אונים.
בברכה, ענבל חזקיה

שלום רב
אני סובלת מאי שקט כל דבר שעושה יש לי יסורי מצפון ...וחרדה מכלבים האם זה תסמינים של חרדה
אני נוטלת תרופה הומפתית האם יש לזה תופעות לוואי
תודה
יוכי

שלום רב
ייסורי מצפון יושבים על תחושת אשמה תמידית. בד"כ הסיבות לכך הן פסיכולגיות ודרש טיפול. חרדה מכלבים היא סוג של חרדה, שיכול להיעזר גם הוא ע"י טיפול , פסיכולוגי או תרופתי.
תרופות הומאופטיות יעילות עד גבול מסוים. במצבים אחרים מוטב טיפול תרופתי מתאים במירשם רופא.
בברכה, ענבל חזקיה

אלו מבחנים (במבדקי איי קיו) בודקים יכולות
אינטלקטואליות גבוהות והם אינם מושפעים מקשיים נלווים הפרעת קשב, לקויות למידה?

שלום לך,
יש כמה מבדקים בתוך אבחון הIQ שלא תלויים בהפרעת קשב כמו הבנה חברתית, ידע כללי, מטריצות וכו'.
בד"כ באבחון אינטליגנציה ניתן לאתר מה הפוטנציאל האינטלקטואלי למרות הפרעות הקשב ולקויות הלמידה, אבל הוא גם משקף את התפקוד בפועל - כלומר אם ההפרעות האלה מפושטות על כל תהליכי החשיבה והתפקוד, אזי התפקוד פגוע ואין יכולת לממש את הפוטנציאל, גם אם קיים.
בברכה, ענבל חזקיה

שלום רב
הבן שלי אמור להתגייס באוגוסט וקיבל פרופיל 72.מציעים לו יחידות קרביות הוא מאוד פוחד ולא רגוע .לא מסוגל לשרת כרבי יש לו קשיי הסתגלות מופנמות וקושי פיזי )משקל(.כל הפניות לצבא כשלו.יש בעבר אבחונים על קשיים רגשיים שהוצגו. מה אפשר לעשות לפני הגיוס על מנת להבטיח שלא יוצב ביחידה קרבית?

שלום רב,
מומלץ לבקש פגישה עם קב"ן ולהציג בפניו את המסמכים כמו גם שהבן יספר על חששותיו.
בברכה, ענבל חזקיה

תחושה של זרות לסביבה במשך שנה וחצי לערך ככל הנראה ייתכן ומשהו ישב בנפש אצלי אולי הכפשה מהילדות שהיוותה מקור לחרדות וכנראה הציפה , יש הסבר לתחושה ?

שלום לך,
ייתכן שמדובר בתחושת דה-ריאליזציה או דה-פרסונליזציה, תוכל לקרוא על כך. בכל מקרה, מומלץ לגשת לאבחון וטיפול, במיוחד אם זה יושב על חוויות טראומטיות.
בברכה, ענבל חזקיה

שלום רב,

:Present in the below expection range
*cognitive difficulties in areas of thinking )control attention, flexibilty, working memory)
*cognitive dificulties in areas of emotion(emotion bias)
אשמח להבין לעומק את הדברים מעבר לפשוטם בפרט החלק השני קשיים קוגנטיבים רגשיים - בפירוט הדוח נרשם שההרגשות השליליים בתת מודע שלי משפיעים על החשיבה

שלום לך,
אבחון הBRC מתייחס לכל מיני גורמים המרכיבים את היכולת למיקוד קשב, ריכוז וכישורים אקזקיוטיביים.
אצלך נמצא שישנם קשיים ב:
מיקוד שליטה, גמישות בחשיבה, זכרון עבודה וכן שקשיים רגשיים משפיעים אף הם על יכולת הריכוז.
לשלושת הראשונים ניתן להיעזר בטיפול תרופתי לקשב (ריטלין ודומיו), אולם לקשיים הרגשיים מוטב להיעזר בטיפול פסיכולוגי, כי נשמע שעומס רגשי משאיר לך מעט פניות ללמידה חדשה.
בברכה, ענבל חזקיה