-
עברית
-
English
-
Русский
-
Français
פורום לייעוץ פסיכולוגי/פסיכיאטרי אונליין
התחברות למנהלי הפורום:
דכאון וחרדה
מחבר:
עינת
תאריך ושעה: 13/06/2012 21:29
תאריך ושעה: 13/06/2012 21:29
אני בת 40, רווקה, ולא עובדת.
אני סובלת ממחלת עור פסוריאזיס, מה שהשפיע עליי גם מבחינת נפשית.
בהתחלה עבדתי וחייתי את החיים כרגיל. אבל כשהמחלה החמירה והתפשט לי גם בפנים ובכל רחבי הגוף, מצאתי את עצמי עוזבת הכל, וכך חלפו להם 15 שנה, בלי לעשות כלום, רק להיות בבית, בלי לעבוד, רק לחיות על גב אבי הפנסיונר. במשך כל אותם השנים, היום אני מבינה שחוויתי דכאון, חרדות, אי חשק לעשות שום דבר, לא לצאת מהבית, לא להכיר ולפגוש אנשים. חייתי בבועה שלי, לא פניתי לשום גורם סיוע.
היום אני כפי שציינתי בת 40, והתעוררתי. הבנתי שאני צריכה להתפרנס, להתחתן, להתקיים ולחיות את החיים. אבל כשאני יוצאת שוב לעולם, אני מגלה שהעולם כבר התקדם 15 שנה קדימה ואילו אני נשארתי אחורה.
אני לא מצליחה להקלט במקום עבודה, אלוקים יודע איך אמצא את הבנזוג שלי, רוצה להיות אמא אבל היום זה בגדר חלום. לא יודעת מה יהיה מחר, הבדידות הורגת את הנשמה, אני כבר מרגישה שאני לא מצליחה לתפקד, החשש לגבי העתיד, הכל נראה פתאום מפחיד, המחשבה שאני לא אהיה בזוגיות ואמא מפחידה אותי בטירוף, פשוט אני לא מסוגלת יותר.
בתקופה האחרונה אני חשה, שיש לי התקפי חרדה שגורמים לי להיות ממש משותקת. התחושה הזאת, לדוגמא היום ליוותה אותי מהבוקר ועד הרגעים האלה שאני רושמת את ההודעה הזאת.
יחד עם החרדה, יש גם את הדכאון שלא מפרה.
מרגישה אבודה, קשה לי...ולא יודעת למי לפנות, מה לעשות מעצמי, אין לי שקל על הנשמה.
חייבת סיוע, הייתי אצל העובד הסוציאלי, וכמו תינוקת היתה לי התפרצות רגשות ובכיתי כמו תינוקת קטנה...אוף אני והבושות שאני עושה.
מה עושים, איך משתלבים במקום עבודה, איך מתפרנסים, איך מוצאים את האחד?
אשמח לשמוע כל תגובה, כל סיוע יתקבל בברכה והודיה.
אני סובלת ממחלת עור פסוריאזיס, מה שהשפיע עליי גם מבחינת נפשית.
בהתחלה עבדתי וחייתי את החיים כרגיל. אבל כשהמחלה החמירה והתפשט לי גם בפנים ובכל רחבי הגוף, מצאתי את עצמי עוזבת הכל, וכך חלפו להם 15 שנה, בלי לעשות כלום, רק להיות בבית, בלי לעבוד, רק לחיות על גב אבי הפנסיונר. במשך כל אותם השנים, היום אני מבינה שחוויתי דכאון, חרדות, אי חשק לעשות שום דבר, לא לצאת מהבית, לא להכיר ולפגוש אנשים. חייתי בבועה שלי, לא פניתי לשום גורם סיוע.
היום אני כפי שציינתי בת 40, והתעוררתי. הבנתי שאני צריכה להתפרנס, להתחתן, להתקיים ולחיות את החיים. אבל כשאני יוצאת שוב לעולם, אני מגלה שהעולם כבר התקדם 15 שנה קדימה ואילו אני נשארתי אחורה.
אני לא מצליחה להקלט במקום עבודה, אלוקים יודע איך אמצא את הבנזוג שלי, רוצה להיות אמא אבל היום זה בגדר חלום. לא יודעת מה יהיה מחר, הבדידות הורגת את הנשמה, אני כבר מרגישה שאני לא מצליחה לתפקד, החשש לגבי העתיד, הכל נראה פתאום מפחיד, המחשבה שאני לא אהיה בזוגיות ואמא מפחידה אותי בטירוף, פשוט אני לא מסוגלת יותר.
בתקופה האחרונה אני חשה, שיש לי התקפי חרדה שגורמים לי להיות ממש משותקת. התחושה הזאת, לדוגמא היום ליוותה אותי מהבוקר ועד הרגעים האלה שאני רושמת את ההודעה הזאת.
יחד עם החרדה, יש גם את הדכאון שלא מפרה.
מרגישה אבודה, קשה לי...ולא יודעת למי לפנות, מה לעשות מעצמי, אין לי שקל על הנשמה.
חייבת סיוע, הייתי אצל העובד הסוציאלי, וכמו תינוקת היתה לי התפרצות רגשות ובכיתי כמו תינוקת קטנה...אוף אני והבושות שאני עושה.
מה עושים, איך משתלבים במקום עבודה, איך מתפרנסים, איך מוצאים את האחד?
אשמח לשמוע כל תגובה, כל סיוע יתקבל בברכה והודיה.
אנחנו כאן בשבילך
לקביעת פגישה השאר פרטיךונחזור אליך בהקדם
